ניצן שירזי, מאמן הפועל בסיום הניתוח: "הייתי מוותר ברצון על הניתוח, אך לעולם לא אוותר על האהבה והתמיכה שקיבלתי ממשפחתי, ממשפחת הפועל, מהשחקנים וההנהלות של כל הקבוצות בארץ ומהציבור הרחב. זה מחמם את הלב ועוזר להבראה והתאוששות". זאת הצעתי האישית, לתגובת ניצן שירזי שאני בטוח שרבים וטובים מזדהים ותומכים בה.
ועכשיו –הבראה, בריאות וחזרה לקווים.
* מאת: עו"ד אברהם פכטר
"יש אנשים שחושבים כי כדורגל זה עניין של חיים ומוות. אינני אוהב גישה זאת: אני יכול להבטיח להם שזה הרבה יותר רציני". (ביל שנקלי)
"שחקן כדור צריך להיות רעב באורח קבוע כדי להיות שחקן הליגה הראשונה. זאת הסיבה ששום ילד ממשפחה עשירה לא הגיע מעולם לליגה הראשונה". (ג'ון דימאג'יו)
ניצן שירזי–מאמן הפועל תל-אביב בכדורגל, סבל לאחרונה מכאבי ראש חזקים. זה בכלל לא מפליא לאור התקופה הקשה שעברה עליו אישית, על הקבוצה וההנהלה בשנים האחרונות.
בתקופה שהקבוצההיתה, בבעלותו של איש העסקים טביב, הקבוצה היתה במשבר אמון עם חלק מההנהלה, אך בעיקר עם האוהדים, שירדו לחיו ובני משפחתו, בהפגנות, חלקן אלימות ובמיוחד אלימות מילולית במגרשים ומול ביתו.
שחקני מפתח מהקבוצה–נמכרו או ברחו, כמו מספינה טובעת והקבוצה הלכה ושקעה מקצועית ארגונית וכספית.
אני אישית–התפלאתי, למה האיש נאחז בקרנות הכדור של הקבוצה, לאור המתקפה עליו, ולמה לא הכריז מוקדם יותר, כי הוא מוותר על התענוג המפוקפק, להחזיק בקבוצה שאוהדיה יורדים לחיו, והוא נאלץ להזרים כספים רבים מכיסו הפרטי.
יאמר לזכותו של ניצן שירזי, שלמרות כל הבלגן והמהומה מסביב, הוא הצליח בשל אישיותו השקטה, המרגיעה והמקצועית, להחזיק את הקבוצה, עם הראש מעל המים ויתירה מזאת, בצמרת הליגה.
המתחים, הלחצים, הבעיות–הם ללא ספק זרז מרכזי למחלה שגרמה לצורך לניתוח ראש, שהרי כל רופא ובמיוחד נוירולוג מומחה, או פסיכולוג יאשרו את האמירה, שלחצים בסדר גודל כזה, שבהם עמד ניצן שירזי, הם מתכון שלילי, שיכולים לעורר שינויים ו/או יצירת גושים או התעבות בעורקי המוח.
על פני הדברים, נראה שהניתוח בשלב ראשון עבר בהצלחה, הוא התעורר, מדבר, מתרועע עם משפחתו וחברים ובקרוב גם "יתלוצץ עם רופאיו" ושחקניו, שבאים לבקרו בהמוניהם מכל הקבוצות שאימן.
מתי יחזור לאימון–מוקדם להשיב ותלוי בתוצאות הבדיקות והחלטת הרופאים. טבעי שאחרי אירוע כזה, צריך תקופת התאוששות ומנוחה, כדי להחזיר אותו חזרה למסלול ולקווים.
חבל שהציבור הספורטיבי–מתאחד ויודע לפרגן ולתמוך, בעת צרה בלבד, שוכח וחוזר לסורו, להתקפות, השמצות והתנהלות לא ספורטיבית ולפעמים בריונית מיותרת.
לא שאסור לבקר, לדרוש לתקן, לדרוש תוצאות, אבל אפשר לעשות זאת בצורה יותר עניינית ולא כוחנית, ובעיקר יותר ספורטיבית.
ולסיום –נאחל לשירזי–החלמה מהירה חזרה לאהבתו שהוא הכדורגל וליתר המאמנים, הזהרו מלחצים, התרגזויות מיותרות ותשמרו על הבריאות.
הערות והרהורים בענייני דיומא וספורט:
1. נאחל הצלחה לנבחרת הכדורגל שעושה דרכה כלפי מעלה.
2. כנ"ל לנבחרת הכדורסל, שנמצאת בטווח "שלשה" להגיע למטרה.
3. המראות של שחקני עבר מצליחים, כמו הקופץ לגובה, אלוף אירופה שהביא כבוד וגאווה לספורט הישראלי אלכס אוורבוך והחותר קלגנוב וספורטאים נוספים בעבר ובהווה מפוטרים, ללא אמצעי מחיה גם מבין הספורטאים הפעילים, הוא מחזה קשה ולא נעים.
4. והשאלה היא איפה שרת הספורט ויתר גופי הספורט, אולי כדאי לצמצם בעסקנים ולתמוך יותר בספורטאים. חשבתם על זה –כי הגיע העת.
5. ולא לשכוח –זה בסך הכל ספורט.
הערה:הכותב הוא יו"ר בית הדין המשמעתי של איגוד שופטי הכדורגל.
הכותב הוא עורך-דין, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות ופרשן משפטי בהווה.
